חזרה לחומר למחשבה

אור וצל

ברגעי הזריחה וברגעי השקיעה אנחנו מתפעלים מיופי הטבע. אלו רגעי חסד עוצרי נשימה, וגם הרגעים שבהם הצל שלנו הכי גדול.

אישה מול אור הזריחה וצל ארוך על השביל

אי אפשר להקטין או להגדיל את הצל על ידי משחק עם הצל, אלא אך ורק בשינוי הזווית ועוצמת האור.

הצל הכי קטן יהיה בצהרי היום, כשהאור ישר מעלינו, מאיר את הכתר, את קודקוד הראש. ברגעים האלה אנחנו עומדים על הצל של עצמנו, והוא נושא אותנו אל על.

על מנת לאהוב את עצמנו באמת, עלינו להכיר את חלקי האור ואת חלקי הצל, כי שניהם ביחד יוצרים את השלם שנקרא אני.

וכשנרשה לעצמנו להכיר באמת את חלקי הצל שלנו, ונסכים לאהוב אותם, הם מצדם ישמחו לאפשר לנו לעמוד עליהם ולהתקרב עוד קצת אל האור.

או במילים אחרות, נוכל לשנות את זווית ההסתכלות ובכך לשנות את גודל וצורת הצל. יש שיקראו לרגע המופלא הזה רגע של התמרה, רגע של הארה.

איזה צל מבקש שנלמד לאהוב אותו?

מה למדת ממנו על עצמך? איך הוא משרת אותך? מה מקור האור שיוצר אותו?

חזרה לחומר למחשבה